פרוויז רחימזאדה (Kurdish: پەرویز رەحیم زادە)
כאשר שני אנשים פשוטים יושבים ומשוחחים בקצרה על הפשמרגה, הדימוי הראשוני שצץ בראשם הוא של אדם לבוש מדים בצבע אדמה, נושא נשק, העומד על גבעה במבט נחוש ומוכן לקרב. אך כאשר מדובר ב”פשמרגה של קומלה (Kurdish: پێشمەرگەی کۆمەڵە)”, התמונות וההגדרות מקבלות משמעות עמוקה יותר – תחושת קרבה, כבוד ואמון.
יותר משלושים שנה עברו מאז הוקם כוח הפשמרגה של קומלה. במהלך הזמן הזה הפך הכוח לסמל של תרבות אנושית גבוהה, שיצר מאות דוגמאות להקרבה, עמידה איתנה והתנגדות. שמו ושפתו נחרטו בזיכרון הקולקטיבי של ההיסטוריה של תנועת החירות הכורדית.
בקומלה תמיד הודגש שהפשמרגה של קומלה הוא הרבה מעבר לכוח חמוש. זו לא רק קבוצה עם כלי נשק – זוהי תנועה שצמחה מלב הקהילה הכורדית: במפעלי העבודה, בשדות, באוניברסיטאות, בבתי הספר ובשווקים. היא צמחה מתוך העם ואל העם. בשלב מסוים הפכה לכוח צבאי, אך שמרה תמיד על קשר עמוק עם הציבור.
אחת מהעקרונות המרכזיים הייתה שהמהפכה וההתקוממות צריכים להתחיל דרך מודעות ציבורית וקשר עמוק לערכים האנושיים. לכן, למרות הלחימה נגד כוחות משמרות המהפכה של הרפובליקה האסלאמית, על הפשמרגה היה תמיד להיות לצד העם, להגן על זכויותיו ולייצג מדיניות של צדק, שוויון וחירות.
הפשמרגה של קומלה הייתה תוצאה של רעיון עמוק שנוצר מתוך תודעת הארגון – לפעול יום-יום בלב העם. כאשר כורדיסטאן הייתה תחת מתקפה של הרפובליקה האסלאמית, בעוד גורמים שמרניים ניסו לדכא את המאבק של העם, כאשר חלק האמינו שהמשטר החדש באיראן יכיר בזכויות העם הכורדי, קמה קומלה עם בשורה חדשה – לא להתפשר, לא להיכנע, ולא לנהל משא ומתן על זכויות העם.
זוהי נקודת ההתחלה של הפשמרגה של קומלה – תחילה בערים, ובהמשך גם בהרים.
ככל שעבר הזמן, הפשמרגה של קומלה הפכה לנוכחת יותר, והשפעתה התרחבה. למרות מגבלות התקשורת באותה תקופה, הצליחה לשבור את מחסום הדיכוי ולהיות קול ברור בזירה. היא נלחמה באויב עם נשק, אך אף פעם לא התרחקה מהעם. היא תמיד ראתה עצמה חלק בלתי נפרד מהעם ולא התייחסה אליו מבחוץ.
למרות הכיבוש רב-השנים, בו התרבות האנושית נרמסה, הפשמרגה של קומלה הצליחה לזרוע תקווה. היא פתחה את הדרך לנשים להשתלב בפוליטיקה ובמאבק החמוש, עמדה לצד הפועלים והאיכרים, קירבה סטודנטים ומורים אל המאבק להקמת חברה מודרנית, צודקת ודמוקרטית. היא התנגדה לפונדמנטליזם, לחשכה הרוחנית ולנסיגות.
כל אלה היו מהמאפיינים המרכזיים של הפשמרגה של קומלה, והם גם אלה שהפכו את קומלה לתנועה חברתית רחבה המייצגת את השמאל בכורדיסטאן.
היום, כאשר מדברים על הפשמרגה של קומלה, מדברים על פרק מהפכני בהיסטוריה של כורדיסטאן בו הכוח הזה היה שחקן מרכזי, משפיע ומכובד.
למרות שעברו מעל 30 שנה מאז הקמת הכוח, והוא כבר אינו פעיל צבאית בשטח, הפשמרגה של קומלה עברה שינוי תפיסתי והתאימה את עצמה למציאות החדשה – אך מטרותיה נותרו אותן מטרות. גם אם תשתנה צורת הפעולה, המחויבות שלה לערכי היסוד – צדק חברתי, זכויות האדם, שוויון – תישאר.
בכורדיסטאן ובאיראן מתחילים שינויים חדשים. ישנה אפשרות שקומלה תחזור להיות כוח משמעותי. לכן, על הפשמרגה של קומלה להתפתח בהתאם לצרכי התקופה ולהתכונן למילוי תפקידיה העתידיים.
קיומה של הפשמרגה של קומלה והתפתחותה בעתיד היא צורך בלתי ניתן לערעור עבור כורדיסטאן. עלינו שוב להבטיח לעמנו שישנו כוח שמסוגל לעמוד איתן ברגעי קושי, להגן על הישגי המאבק ולהוביל קדימה.
19 ביוני 2014
